כשאני שומעת איך הוא מדבר עם אמא שלו בטלפון, אני שוב נזכרת שהבעיה היא לא אני.
לפני שאמי נפטרה שהיתי איתה בבית החולים ימים ולילות ארוכים. בדיקות, מיון, אשפוזים ממושכים. החיים כטבעם המשיכו לרוץ ליידי, גם המחלה של אמי לא עצרה אותם. נאבקתי להחזיק את כל התארים: בת, אמא, אשה, עובדת. והוא, כצופה מן הצד בלב כבוי. השבוע אביו הובהל למיון ואושפז. אולי עכשיו הוא יבין.
למה אני ממשיכה לנסות למצוא חן בעיניו? למה? למה? למה? כמו גלגל שמתגלגל ממטה למעלה למטה, בלי יעד, בלי מטרה. תוצאה לא משתנה. אי שפיות. אז למה?
מכינה כריכים למחר, תוך כדי רואה שהכיור עמוס, מפנה מדיח, ממלאת מדיח, מנקה כיור, מוצאת שם כתם שלא יורד, הולכת להביא אקונומיקה מחדר הכביסה, מפעילה מכונה, מוציאה מהמייבש, קולטת את ערכת התספורת, גוזרת קצוות לילדה, חוזרת למטבח, שופכת אקונומיקה, מבריקה גם את השיש, מסיימת כריכים למחר.
אמרתי לו אז "אנחנו צריכים לעשות מאמץ כדי שנצליח להשתנות", והוא ענה "כן, את באמת צריכה לעשות מאמץ ולהשתנות".
אני אוהבת את זה שהוא רגיש ברגעים שאחרי, שכל מגע קטן או חיכוך בו מקפיץ לי את כל הגוף. אני מרפרפת עליו בעדינות, מלטפת, עד שזה הופך לנעים. נושמת עמוק ומציפה את המחשבות, הדופק מתייצב והתחושות מתערבבות. ופתאום אני כבר לא יודעת מה בכלל חוויתי. האם היה זה עונג עבורי? או אולי... כאב.
בסוף המסדרון מימין יש חדר קטן, אינטימי, בתוכו כורסה אפורה ומולה ספה קטנה וירוקה, משמאלה שולחן עגול ועליו חבילת טישו. ושעונים, לפחות שלושה. וחלל. כזה שמסוגל להכיל סודות. וגם שתיקות מהדהדות. ודמעות? כי טישו שנראה בפגישה הראשונה בטח יהפוך למשומש כבר בפגישה השלישית.
הרבה מהאשמות שלקחתי על עצמי מקורן בצורך התמידי שלי להיות בשליטה. אבל אני משננת לעצמי כבר תקופה, גם אם אנהג אחרת זה לא אומר שהדברים יתפתחו לכיוון הנכון. לא הכול תלוי בי, לא את הכול אני יכולה לתקן, לא תמיד אני אשמה.
כשרשעים אומרים "בשעות המוקדמות של הבוקר", באיזו שעה צריך לכוון את השעון המעורר?
הוא התיש אותי היום. הוא לא עשה דבר חריג או שונה ממה שהכרתי ממנו עד היום, ועדיין, אני מותשת. זה מתבטא בגוף, בנפש, באנרגיה, בצמא לשקט, למקלחת חמה וארוכה, ברצון לגמוע לאט את הקפה. לשקוע בספר ובמחשבות ואז שוב בספר. אבל עוד רגע נתיישב לארוחת שישי, ואני אדחיק את התשישות. בלית ברירה.
לכולנו יש מגננות להתמודדות, אבל לפעמים המגננות הללו הן דווקא אלו שפוגעות בנו.
הייתי קמה בלילות שטופת זימה, מלטפת ומעירה אותו ואת זיכרותו משינה. הוא היה נעתר לתאוותי ומנסה לחדור אליי אך גופי היה בוגד במחשבותיי הרטובות ומתייבש בתגובה לאופן בו נגע בי. אז הייתי מתמקמת בין רגליו, מלקקת זיקפתו ונרטבת בעצמי וכך מחדירה אותו לתוכי. פעם ופעמיים והוא היה גומר, בלעדיי
הילדים יצאו מהבית ונשארנו לבד רק שנינו, ואם ולו וכו... איזה sextime מבוזבז יש כאן עכשיו.
אם האמת שלי איננה מתיישבת עם האמת שלך, זה לא הופך את מי מאיתנו לטועה. אין אמת אחת.
ואם תעמוד בפניי נרעד ובלב שלם ותתחנן שאמחל לך על חטא שחטאת לפניי בביאה על חטא שחטאת לפניי בהשפלה על חטא שחטאת לפניי בזלזול על חטא שחטאת לפניי בטומאת שפתיים על חטא שחטאת לפניי בניכור על חטא שחטאת לפניי בקפיצת יד על חטא שחטאת לפניי בשתיקה על כולם אסלח לך אבל לא אשכח
מה קודם למה? כשאני שומעת אותו צועד מהסלון לכיוון חדר השינה אני מיד נשכבת ומתכסה כדי להירדם, או שכשהוא מניח שאני כבר רדומה הוא מסיים את עיסוקיו בסלון ובא לחדר השינה?
United States เทรนด์
- 1. #hazbinhotelseason2 66.8K posts
- 2. Good Wednesday 22.1K posts
- 3. Peggy 20.8K posts
- 4. Hump Day 7,442 posts
- 5. #wednesdaymotivation 4,944 posts
- 6. #InternationalMensDay 28.5K posts
- 7. LeBron 90K posts
- 8. #DWTS 55.1K posts
- 9. Dearborn 256K posts
- 10. Kwara 192K posts
- 11. Baxter 2,617 posts
- 12. Nigerians 140K posts
- 13. #MLBS6Spoilers 11.3K posts
- 14. Grayson 7,336 posts
- 15. Tinubu 159K posts
- 16. Cory Mills 11.1K posts
- 17. Patrick Stump N/A
- 18. Whitney 16.8K posts
- 19. Orioles 7,551 posts
- 20. Ward 27.4K posts
Something went wrong.
Something went wrong.